אין כמו האורז של אמא וגם סלט!

קיימות היום כל מיני דיאטות ואופנות בצריכת מזון, המשתנות חדשות לבקרים, אין ספק שתחום התזונה הפך מורכב ומבלבל. מהזנה בסיסית ופשוטה פורסים לפנינו הסופרים שורות שורות של פיתויים בשינויי צורה, צבע ושם, פיתויים שקשה לנו לעמוד בהם. להזנה היו תמיד אספקטים אחרים מעבר להזנת הגוף גרידא, אספקטים חברתיים, תרבותיים וכלכליים. 

חכמים כמו הרמב"ם שעסק ברפואה ובחכמת הקבלה מדריכים אותנו ואומרים שעדיף לצרוך כמות קטנה אפילו ממזון שעלול להזיק מאשר כמות גדולה מדי של מזון משובח, כאשר אנו אוכלים חשוב להשאיר נפח מסויים של הקיבה ריק. הם קוראים לעקרון מרכזי זה בתזונה האנושית, הכרחיות, לצרוך כמות כזאת שמספקת לגוף רק מה שהוא מוכרח עבור קיומו.

הכרחיות (אפשר להרחיב על הכרחיות כאן – http://laitman.net/ ) נמדדת לא רק בכמות כי אם גם באיכות. עדיף לאכול מוצרים בסיסיים כמה שפחות מעובדים וכמה שיותר קרובים אל הטבע כגון בשר, דגים, פירות, ירקות וכמובן מים ולא מיצים. גם אם ננסה לשמור על הכרחיות עדיין קיימות ההתלבטויות הנצחיות, האם בשר או רק על הצומח לבדו, האם חלב ומוצריו או ללא חלב ומוצריו כלל, האם תזונה מסוג זה או תזונה מסוג אחר. כל אחד מאיתנו שונה ומגיב באופן שונה לכל מיני תופעות, בין השאר לאוכל. כדי להבין מה נכון לי ומה נכון לספק לבני משפחתי עלי לפתח התבוננות ורגישות לתחושות ולתוצאות שמעורר כל סוג מזון, בסופו של עניין התאמת המזון לניזון היא שאלה של ניסוי, התבוננות, חקירה והסקת מסקנות. 

לבסוף, חשוב לזכור שאוכל הוא חלק מהתרבות האנושית. סביב האוכל אנחנו יכולים למסור אחד לשני רגש מסוים, יחס כלשהו, להראות משהו, לרמוז על משהו, אוכל מקשר בין בני אדם. ההתקשרות האנושית מסביב לאוכל היא קדומה ובסיסית. כאשר אנחנו מזמינים מישהו לשתות עימנו קפה או תה אנחנו מזמינים אותו לשיחה, לדיבור, להתקשרות, טיב ההתקשרות משפיע גם הוא על טיב האוכל וטעמו ובמידה מסוימת אף על הבריאות שהוא מספק לצורכים אותו. אוכל שהוכן מכל הלב והתקבל בלב פתוח ונפש חפצה טעים לנו הרבה יותר מכל אוכל אחר, יש הטוענים כי הויברציות של מי שהכין את האוכל מוטמעות באוכל ומשנות את טעמו כך שאישיותו של הטבח ומצב רוחו יוצרים הבדל בטיב האוכל. כמו כל דבר אחר בחיינו אוכל מיוצר ונצרך כחלק מהאינטראקציה האנושית ועל כן שמירת קשרים חמים, אוהדים ותומכים, הכנה משותפת של ארוחה, הכנת אוכל עבור היקרים לנו, בחפץ לב ומכל הלב, ואכילה בסעודה משותפת, משמשים ערובה להזנה נכונה ולבריאות תקינה.